היום יותר מתמיד יש לנו הזדמנות לשינוי

השיח של היום, וזה לא משנה על מה אנחנו מדברים והיכן, לא יכול להיות מנותק מאירועי אוקטובר 2023. זה נכון בפוליטיקה, בחברה, בתקשורת וגם בעולם הציבורי והעסקי. כולנו בפוסט טראומה, ויש הטוענים שאנחנו עדיין בעיצומה של הטראומה עצמה.מחלקות משאבי אנוש הן אלו שרואות, בונות ושומרות על הפסיפס הארגוני שמורכב מרסיסי הטראומה –כולם וכולן נפגעו, מי יותר, מי פחות. הפתרון הוא שינוי תפיסה, ובעיקר הבנה שלא מדובר באילוץ אלא בהזדמנות גדולה ליישם את מה שדווקא השעות הקשות לימדו.

 

קיימות מספר שיטות לפיתוח מנהיגות, ודווקא המצב שאליו נקלענו חידד את נחיצותן של יכולות חשובות. היום יותר מתמיד ארגונים צריכים להכיר בגישות ניהול שנתפסות נשיות, כאלו שיודעות לשלב נכון בין נחישות ושאפתנות, אמפתיה והבנה. כאלו שפועלות מתוך אינטואיציה נשית ולא רק מכוח האגו, שמנתחות את המסר (ולא, הן לא "חופרות") ומבחינות בסאבטקסט שבתוך כל טקסט.

 

נכון, אין ספק שלא מדובר בחלוקה מגדרית דיכוטומית, ובני אדם באשר הם מורכבים ושונים באופיים, בתפיסות, אולם המלחמה על אירועיה הקשים והקיצוניים הוכיחה מעל לכל ספק עד כמה אסור להתעלם מקולות אחרים, מאזהרות שקל יותר שלא לשמוע, מזוויות יצירתיות ושונות מהדפוס המקובל.ובעיקר – עד כמה גבוה מחירו של הזלזול.

 

חשבו כמה "כוח נשי" זכינו לפגוש בשנה וחצי האחרונות. זה התחיל בתצפיתניות שהתגלו כבעלות אינטואיציה חדה, שהצטיינו בתפקידן, התריעו, ואם רק היו מקשיבים להן ולא לאגו, אולי הייתה לנו היסטוריה אחרת ; בחיילות – דמויות מופת שפעלו באומץ בתנאים בלתי נתפסים בעת קרב, למרות שלא היו וכנראה שגם לא שאפו להיות גנרליות; בנשים בעלות יכולת תכלול ועיבוד אדירות, גם ובמיוחד תחת לחץ; באימהות שפעלו וחלקן לצערנו עדיין פועלות, ללא לאות ונלחמות בעוצמה למען ילדיהן, כמו שאולי רק אימהות יכולות; בשורדות שבי אמיצות שמצאו את הדרך לשרוד ואפילו לשמור על אופטימיות. לצד אלה אסור לנו להתעלם מהטעויות הקשות ובהן ההתעלמות מהאזהרות, עצימת העין אל מול היכולות הללו, הגישה המזלזלת, השאננות ואפילו הביקורת האוטומטית.

 

כמובן שאין פה קביעה גורפת. העדפה מתקנת היא שלב בדרך, אולם חייבת להביא בחשבון שיקולים אסטרטגיים – הרי יהיו אלו נשים או גברים, לכל אחד ואחת שאיפות שונות, יכולות אישיות– ובדיוק כמו גברים, לא כל אחת יכולה וכמובן רוצה להתברג לתפקידי ניהול בכיר. כך, לא כל הגברים רוצים להיות גנרלים, לא כולם מכוונים את עצמם למשרת מנכ"ל או סמנכ"ל. לכן, על העדפה מתקנת לפקוח עין ולזהות את אותן יכולות המאפיינות נשים, לטפח כישורים ותכונות שכל כך חיוניות לארגונים. הדרך הנכונה תהיה לייצר בארגון מרחב שבו כל אחת תדע שהאפשרויות פתוחות עבורה, ולא רק ברמת ההצהרה. במקביל, כל הנהלה צריכה לדעת לזהות ולהכיר בחשיבות כישורי התכלול של המצב, האינטליגנציה הרגשית, היכולת להבין מסרים בין השורות. על ההנהלה להקשיב לקולות אחרים גם אם הם מגיעים מדרג שקל להתעלם ממנו, ולדעת שגישה אימהית ואמפתית היא לא חולשה אלא דווקא יתרון בשגרה ובטח שבמשבר– היא כוח מניע שאין מה ומי שיכול לעמוד בדרכו.

 

עכשיו הזמן לשלב אנרגיות חדשות, לטפח שאפתנות, יכולות יצירתיות של כל העובדות והעובדים בכל הדרגים, לקדם יצירתיות ולבנות הזדמנויות חדשות ושוויוניות. שיהיה לנו יום האישה מועיל, ושניישם לאורך השנה כולה. רק ככה ננצח, וזה כבר לא משנה את מה.

 

רויטל נזרי, סמנכ"לית משאבי אנוש, שח"מ מקורות